חיים, ללא דאגות: פרשת "וישב" \\הרב נהוראי משה אלבילה

הרב נהוראי משה אלביליה No Comments on חיים, ללא דאגות: פרשת "וישב" \\הרב נהוראי משה אלבילה

מדוע מיותר מלדאוג בחיים? ואיך מסירים את הדאגה?

13:46
28.04.24
מערכת האתר No Comments on משיח, עכשיו! הרב שניאור אשכנזי והרב דב הלפרין בסעודת משיח • צפו

התכניות האחרונות

ארכיון תוכניות

פוסטים אחרונים

תגיות

חיים היא שקוע בשרעפיו מאוד מאוד באותו היום…

מה קרה? שאל ר' דוד, החברותא מהכולל, מיד שהסתיים לו סדר א'…

"ב"ה קניתי דירה…"

או, לא כל אחד זוכה, יש כאלה שעשרים שנה בשכירות, קנית דירה תודה לה'.". אמר ר' דוד.

"כן", אתה יודע, משכנתא, מאיפה נשלם עכשיו משכנתא גבוהה, אמנם בתנאים נוחים אבל מאוד מעיקה, אז אני דואג מאיפה אני ישלם, ואיך תהיה הפרנסה של הבית, שכר הלימוד של הילדים וכו', וכו'…

"היי, רב'ה, אמר ר' דוד, היכן "השלך על ה' יהבך"?

ומרוב דאגות, השאלה נותרה בחלל האויר…

ומכאן נשאל את השאלה שלנו, האם ישנה אפשרות בחיים שאנו לא נדאג מטרחות היום היום, ומטרדות החיים הרגילות???

אכן יש לכך מתכון מתאים במיוחד:

בפרשת השבוע שלנו פותחת התורה בפסוק: "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען, אלה תולדות יעקב יוסף"…

וכותב רש"י הקדוש (

ואפשר לבאר על פי דברי המדרש תנחומא (פרשת השבוע,א): "מה כתיב למעלה מן הענין, אלה אלופי בני עשו אלוף מגדיאל אלוף עירם, כיון שראה יעקב אלופי בני עשו נתיירא, אמר מי יוכל לעמוד כנגד אלופים אלו, משל למה הדבר דומה, לגמלים הרבה שהיו טעונין פשתן, היה עומד הנפח ותמה ואמר היכן יכנס כל הפשתן הזה, פקח אחד היה שם, אמר לו מה לך לתמוה, ניצוץ אחד יצא ממפוח שלך ויכלה אותו, אף כך, כשראה יעקב אבינו עשו ואלופיו נתיירא. אמר מי יוכל לעמוד לי כנגד אלו. אמר לו הקדוש ברוך הוא, גץ שלך יכלה אותם וזה יוסף, דכתיב "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם וגו'" (עובדיה א') לכך כתיב וישב יעקב וגו'…

יעקב אבינו מתיירא מאלופי עשו בדאגה גדולה מה יהיה?

בא אליו הקדוש ברוך הוא: "יוסף הצדיק שייצא ממך מכלה את כל אלופי עשו".

כל אדם רוצה לחיות חיים מאושרים, שתמיד ילכו לפי הספר ללא כל תקלות, אבל איך החיים יראו, כל זה תלוי באדם עצמו ובמעשיו…

לא בכדי התבטא האור החיים הקדוש זיע"א (לז,ב): "כי האדם גורם לעצמו את כל אשר תבאנה עליו. כי אין דבר רע בא מהאדון הטוב לכל ובפרט לידידיו יעקב וכיוצא בו".

דאגות?

חרדות?

מתחים? פחדים?

הכל בא ממך והפתרונות נמצאים אצלך לא אצל אף אחד אחר…

ביקש יעקב ליישב בשלווה, ללמוד תורה ללא דאגות, אחרי כל הצרות שעברו עליו, עם עשו יחד עם הצרות של לבן, באה הצרה של יוסף !!!

מה עושים עכשיו?

אלא חז"ל באו ללמד אותנו  מיעקב אבינו, שגם אם יש דאגות, צרות, קשיים, נרים עיניים לשמים, ונדע שיש מישהו שם למעלה שדואג לנו באמת ובתמים!!

א"כ מה לנו לפחד?

וזה המתכון המותאם ביותר לאדם שלפעמים לא יודע איך להתחזק במידת הביטחון, הוא תמיד דואג מצרת המחר ולא יודע איך לצאת מזה, התרופה היא להכניס את הדבר הזה טוב טוב לראש…

ולא בכדי בחג החנוכה שאנו נמצאים בעיצומו, ציוו לנו חז"ל לשחק בסביבון…

וישאל השואל: "נכון שהילדים שיחקו בכך במערות שהתחבאו מפני אימתם של היוונים, אבל למה זה נקבע לדורות"?

ראיתי ביאור נפלא בשם ר' נחמן מברסלב זצוק"ל זיע"א (שיחות הר"ן אות מ'):

המיוחדות של הסביבון זה התנועה שלו. בתחילת 'ההנעה' שלו יש צד אחד קרוב וצד אחד רחוק, ואז הוא מתחיל להתנועע ואז הרחוק נהיה קרוב, והקרוב רחוק, וכשהוא נופל הלמעלה נהיה למטה, והמטה למעלה.

והתנועה של הסביבון לא נעשית מאליה, אלא יש יד שמסובבת אותה…

ולכן הסביבון הוא המשל הטוב ביותר לחיי העוה"ז.

וצריך כל יהודי בשעה שהוא מסובב את הסביבון לקבוע שישנה השגחה אלוקית המסובבת את כל הבריאה כרצונה…

שגם בדאגות ובטרדות, נדע תמיד שהקב"ה איתנו, ולא סתם נדע, אלא גם נחייה את זה בכל מאודנו…

וראיתי על כך מעשה נפלא בסנגורן של ישראל ר' לוי יצחק מבראדיטשוב זצוק"ל זיע"א:

מסופר שבמוצאי יום הכיפורים, פנה הרב לאחד מחסידיו, ואמר לו: "בוא ואגלה את אזניך, על מה התאמצת בתפילותיך ביום הקדוש". הלה הופתע ושאל: "האמנם, על מה נסובו תפילותי" נענה הצדיק ואמר:

"בתפילת מעריב, פנית להקב"ה ואמרת: "רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שהוצאו הבית מסתכמות אצלי בסך אלף רובל לשנה, וסכום זה אתה ברוב טובך ורחמיך ממציא לי בעסקים שונים במשל השנה כולה. לפיכך, אם טוב בעיניך, אני מבקש שתזמין לי את האלף רובל בבת אחת בתחילת השנה, כך שאהיה פטור מטירדות פרנסה, ואוכל להתמסר בישוב הדעת לתורה ולתפילה".

ברם- המשיך רבי לוי יצחק ואמר – בבוקרו של יום הכיפורים, בתפילת שחרית, נמלכת בדעתך, שלמעשה גם אם תרויח את כל הסכום בבת אחת, קיים חשש שמא תתפתה להשקיע בעסק מסויים, כדי שהמעות לא תהיינה מונחות בטלות.

בשל כך העתרת, שבתחילת השנה תרויח חמש מאות רובל, וכעבור מחצית השנה תרויח עוד חמש מאות רובל. אבל כשהגיע תפילת נעילה, גברו חששותיך, שמא תעשה עסקים צדדיים בחמש מאות רובל, ושוב תוטרד ולא תוכל לעסוק בישוב הדעת בתורה ובתפילה, לכן בקשת שירחמו עליך מן השמים, ויתנו לך בכל שלושה חודשים, מאתיים וחמשים רובל.

אבל – סיים הצדיק ואמר – בשמים לא קיבלו את תפילותיך, ודחו את בקשותיך. ואמרו שהם רוצים שדווקא מתוך עצם הטירדות, תתגבר ותקבע שיעורים לתורה, ותעסוק בעבודת השי"ת…

"וכך חשוב יותר בשמיים"..

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים וחג חנוכה שמח.

המאמר נכתב לרפואת והצלחת:

בני יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.

מו"א דוד בן שמחה הי"ו.

מ"א יפה בת זוהרה תחי'.

בתושח"י…



0 תגובות